חמש סיבות שבגללן רצוי ללמוד לימודי מדבר

גידול אוכלוסיה

אוכלוסיית כדור הארץ נאמדת בכ-7.7 מיליארד בני אדם נכון לפברואר 2019. מדי שנה נוספים לאוכלוסיית העולם כ-83 מיליון בני אדם שהם כ-1.1 אחוזים מכלל האוכלוסיה העולמית. היבשת הצומחת ביותר היא אפריקה, שקצב הגידול השנתי בה הוא כ-2.5 אחוז לשנה. בקצב הנוכחי צפויה אוכלוסיית העולם להגיע ל-8 מיליארד בתחילת שנת 2023 ולכ-10 מיליארד בשנת 2050.

מומחים מזהירים שעל פי חישוביהם, אם לא תהיה ירידה משמעותית בגידול הטבעי, או עלייה משמעותית במשאבים הבסיסיים הזמינים לאדם (אנרגיה, מזון, מים, שטח, מחצבים) יגיעו חלקים גדולים של כדור הארץ להתפוצצות אוכלוסין תוך כמה עשרות שנים, והתוצאה תהיה הרת אסון.

התפוצצות אוכלוסין אנושית הוא מצב שבו כמות האוכלוסייה האנושית עולה על כושר הנשיאה, המשאבים והתשתיות של אזור מסוים. בעקבות כך עלולים להיווצר עוני, מחלות ורעב.

המדבריות המהווים 33% משטח כדור הארץ, הם האזורים בהם צפיפות האוכלוסייה היא הנמוכה ביותר בכדור הארץ. למרות הקשיים לכאורה במגורים בסביבה מדברית, הם מהווים את הפוטנציאל הגדול ביותר שיאפשר לתמוך בגידול האוכלוסייה העולמית בקצב הנוכחי. הדבר נכון הם ברמת המאקרו הכלל עולמי, והן ברמת המיקרו במדינות מסוימות כמו ישראל, בהן המדבר מהווה את עתודת הקרקע לגידול והתפתחות תעשייתית ואנושית הגדולה והזמינה ביותר.

לימודי מדבר יכולים לאפשר לעוסקים בתחום לתמוך בבניית ישובים משגשגים ויצרניים באזורים יובשניים ומדבריים ובכך לאפשר לתמוך בהמשך גידול האוכלוסייה.

מידבור

מידבור הוא תהליך בו אזור יובשני הופך להיות צחיח יותר. בדרך כלל מלווה התהליך בהתייבשות של מקורות מים, והצטמצמות של מגוון הצומח והחי באזור. באזורי ספר המדבר תהליך זה גורם להתפשטות המדבר. תופעת המידבור מתרחשת בעיקר בשוליהם של מדבריות קיימים.

תהליכי המידבור מתרחשים הן בשל שינויים אקלימיים דוגמת אפקט החממה, והן בשל מעשי האדם שבעיקרם קשורים לעיבוד לא נכון או עיבוד יתר של הקרקע.

הבנת תהליכי המדבור, שימוש נכון בקרקע לעצירתו, תהליכים המאפשרים השבחת הקרקע והפיכתה ליותר פורייה גם באזורים יובשניים הם חלק מהתוכן הנלמד במסגרת לימודי מדבר ולפיכך חשוב על מנת להתמודד עם תופעת המדבור

הגירה

כ- 41% מפני האדמה של כדור הארץ מסווגים כיובשניים וחיים בהם מעל לשני מיליארד אנשים, בעיקר במדינות המוגדרות מתפתחות, בעלות תמותת תינוקות גבוהה ותל”ג נמוך לנפש.

יחסי הגורם והתוצאה בין המידבור וההגירה הוכרו רק לאחרונה על ידי בעלי עניין שונים. הראיות הופכות לזמינות ממחקרים ומידע שמספקים האו”ם, ומכוני מחקר. בין השאר אפשר למנות במסגרת זאת את ההגירה בתוך מקסיקו בין אזורים יובשניים שהקרקע בהם הפכה ללא פוריה כתוצאה מפעילות האדם, לאזורים אורבניים; וכן ממקסיקו לארצות הברית. דוגמאות נוספות הן ההגירה מצפון אפריקה ומשולי הסהרה צפונה לאירופה, בגלל בעיות התפשטות המדבר וירידה בפוריות הקרקע (ראה דוח).

הגירה בכללותה היא בעיה הולכת וגדלה במדינות מפותחות אשר אינן מסוגלות לקלוט את כמויות המהגרים הנוהרים אליהם ומעדיפות לתת מענה לגלי המהגרים במדינות המוצא במקום להתמודד איתם על אדמתם

לשם טיפול בבעיות הגירה יש להבין תחילה, במסגרת לימודי מדבר, כיצד ניתן לתמוך ולקיים ישובים משגשגים ולפתור חלק מבעיות המחסור במים ותמיכה בגידולים חקלאיים באזורים יובשניים ומדבריים. כמו כן יש להבין כיצד להפוך את החסרונות שלכאורה בחיים באזור מדבריים ליתרונות שעל בסיסם ניתן לקיים חיים.

כלכלה בת-קיימה ופרדוקס הערך

דמיינו שאתם בשעשועון, ואתם יכולים לבחור מבין שני פרסים: יהלום או בקבוק מים. ֿ עכשיו דמיינו שניתנת לכם שוב את אותה בחירה, אלא שהפעם, אתם סובלים מהתייבשות אחרי שיטוט של מספר ימים במדבר. האם תשנו את בחירתכם? זהו פרדוקס הערך.

הגדרת המילה ערך, אינה פשוטה כפי שחשבנו. בשעשועון, חשבתם על ערך החליפין של כל פריט, מה תוכלו להשיג עבורם בזמן מאוחר יותר, אבל במקרה חירום, כמו תרחיש המדבר, מה שמשנה הרבה יותר זה ערך השימוש שלהם, כמה הם מועילים במצבכם הנוכחי. ובגלל שאנחנו יכולים לבחור רק אחת מהאפשרויות, אנחנו צריכים לשקול את העלות האלטרנטיבית שלהם, כלומר מה שנפסיד אם נוותר על האפשרות האחרת.

כלכלה המתקיימת באזורים מדבריים היא כזאת שעוסקת בין השאר בהפסד שנגרם מכל פעולה או ויתור על אפשרות מסוימת והצרכים החיוניים האמיתיים על פני צרכים שאינם בהכרח קיומיים.

בכלכלת השפע המערבית אנחנו יכולים לצרוך הרבה מעבר ליכולת הקיבול שלנו ואו הצורך לספק את רצונותינו, לעומת כלכלה מדברית שבמהותה דורשת לדון הרבה יותר לעומק במחיר, ולנהוג בזהירות בבחירות שאנחנו עושים ובמה שנפסיד אם נוותר על האפשרות האחרת.

לימודי מדבר מלמדים אותנו לחשוב כמו מערכת אקולוגית מדברית בהם העקה האמיתית היא המחסור במשאב החשוב ביותר לחיים שהוא מים, וביכולת שלנו לשרוד את התקופות היבשות בצורה המיטבית ולכלכל את הפעולות שאנחנו עושים בתקופות אלו בזהירות.

לחקור ולהבין את הלא נודע

במדבר יש מרחב כמעט אינסופי למחקר מעמיק בתחומים רבים.

מחקרי המדבר החלו לפני שנים רבות, ומוסדות מחקר רבים עוסקים בחקר המדבר, אך למרות זאת עוד רבות התעלומות והתגליות הצפונות במדבר. החל מהבנת תהליכים ומערכות אקולוגיות מסויימות המתקימות במדבר, ועד להיסטוריה של חיי אדם במדבר וידע קדמון שאפשר לאנשים לחיות במדבר לאורך השנים, שחלקו אבד ודורש גילוי מחדש.

המדבר מאפשר לנו להבין את הגורמים הנמצאים במהות החיים, ולדמות סביבות חיים על כוכבים אחרים. בשנים האחרונות מתנסים מדענים (ובפרט אסטרוביולוגים) העוסקים בחקר החלל, בהבנת סביבות מדבריות כדי לדמות את החיים על פני כוכבים אחרים.

בגלל שבריריות החיים במדבר והתלות העצומה במשאב יחיד הנמצא במחסור – מים, עברו בעלי החיים והצמחים במדבר אדפטציות ייחודיות המאפשרות להם לשרוד למרות כמויות המים המזעריות. מידע זה יכול להסביר גם כיצד עשויים לשרוד ולהתקיים אורגניזמים בכוכבי לכת אחרים ובאיזה סביבות גידול ניתן יהיה לאתר אותם.

לדוגמא, במדבר אטקאמה הנמצא בצפון צ’ילה ונחשב למדבר הכי יבש עלי אדמות, (באטאקמה יש מקומות שבהם לא תועד גשם מזה 400 שנה), חוקרים מדענים קיום של חיים בסביבות חסרות מים לכאורה ומוצאים שלמרות המחסור במים ישנם אורגניזמים דוגמא אצות שחיים במערות או במעמקי האדמה ומתקיימים מכמויות זעירות ביותר של מים.

לימודי מדבר עוסקים בהבנת הלא נודע הרב הקיים במדבר. חלק מהידע המדברי נמצא אצל חוקרים וחלקו האחר נמצא אצל בעלי מקצוע ויודעי דבר התרים את המדבר. הבנת המדבר יכולה לשפוך אור על הבנה של תהליכי חיים במקומות שונים בכדור הארץ ואולי גם בכוכבים אחרים.

מרכז דעת מדבר

מרכז דעת מדבר הוקם מנת לרכז את הידע המדברי ולאפשר הנגשתו באופן לימודי-חוויתי. המורים והמרצים של המרכז מגיעים מהאקדמיה ומעיסוק מתמיד ורב שנים בתחום.

הידע הרב בתחומים הקשורים למדבר מועבר באמצעות סדנאות וימי עיון, וכן על ידי הקמה של ספרית מדיה עשירה לשימוש הכלל.

מרכז ידע מדבר מיועד לאנשי מקצוע, סטודנטים, מורים, ואוהבי מדבר באשר הם המעוניינים להשתתף בסדנאות ולהעמיק את הידע שלהם בהבנת המדבר.