ראיון שני עם פרופ׳ ירון זיו

פרופ ירון זיו מאוניברסיטת בן גוריון מספר על מחקרים הקשורים לאגרואקולוגיה שנערכים בספר המדבר ומטרתם מציאת איזון טוב יותר בין המערכת האקולוגיה לשדות החקלאיים

מראיינים: דודו רשתי ורותי גובזנסקי

הערה: התוכן המובא בראיונות אינו משקף את נקודת המבט של דעת מדבר אלא את זווית הסתכלותם ודעתם של המרואיינים

הראיון

– כתובת אימייל: yziv@bgu.ac.il
– דף מידע באתר אוניברסיטת בן גוריון
– דף מידע בנושא אגרואקולוגיה במועצה אזורית יואב

דודו: פודקאסט של דעת מדבר, שלום לכולם. אנחנו מראיינים היום שוב את פרופסור ירון זיו מאוניברסיטת בן גוריון. שלום ירון.

ירון: אהלן.

דודו: שלום רותי.

רותי: שלום דודו, שלום ירון.

דודו: הנושא של השיחה שלנו היום זה אגרואקולוגיה. נדבר על זה בהיבטים הקשורים גם למדבר. ירון אולי תספר לנו מה זה אגרואקולוגיה.

ירון: שלום לכולם. אני מאוד שמח שוב על ההזדמנות לדבר פה ולהעביר מידע שיש לנו גם מהמחקר וגם מדברים אחרים. אגרואקולוגיה זה תחום שהיום מתפתח מאוד, מאוד בעולם וגם בישראל מהר מאוד בשנים האחרונות. הוא עוסק למעשה ביכולת לקיים פעילות חקלאית מיטבית, מרבית, ייצור מזון כמה שניתן, אבל תוך הקטנת ההשפעה השלילית של הטכנולוגיה וכל ההתפתחות המודרנית שהביאה בצידה פגיעה בסביבה.  בעבר כאשר דיברו על אגרואקולוגיה, לפחות חקלאים לפני 20 ו-30 שנה, הם דיברו למעשה על שימוש של עקרונות אקולוגיים לגדל חקלאות, לייצר יותר חקלאות, לגרום למצב שבו יש פחות תחרות בין הצמחים ולכן תוצרת גבוהה יותר וכל מני תהליכים כאלו. 

עם השנים ועם לחץ מאוד, מאוד גדול שנזכיר עוד מעט, התחום הזה השתנה, והיום באמת מדובר         על שמירה על מגוון ביולוגי, צמחים, בעלי חיים, בתוך מערך של שדות בניסיון לקיים את שניהם כאשר כל אחד נהנה. מין win win בין סביבה מצד אחד וחקלאות מצד שני. 

דודו: אם אנחנו מדברים על הקושי שיש לשדות חקלאיים באזורים מדבריים בגלל המלחה של הקרקע, בסופו של דבר באזורים שהם ספר מדבר, יכולים גם לגרום לתהליכי מדבור. האם האגרואקולוגיה מתעסקת גם בנושא הזה של המלחת הקרקע ושימוש בחומרים נכונים יותר לעיבוד?

ירון: אגרואקולוגיה זה נושא גדול מאוד, הוא רחב. למעשה כל מה שתוכל להראות, או כל מה שנופל תחת המשבצת הזו של שמירה על הסביבה. למשל, הסביבה של הקרקע, בריאות הקרקע. הזכרת המלחה, ph, יש כל מני דברים נוספים, ירידה בכמות אורגנית, עלייה בזרחנים וכו׳, תוך כדי שמירה על החקלאות. החיבור של סביבה מצד אחד וחקלאות מצד שני, אתה יכול להכניס את זה תחת התחום הזה שנקרא אגרואקולוגיה, הוא מאוד רחב ויש לו הרבה מאוד כיוונים. האגרואקולוגיה באה לידי ביטוי בצורה מאוד רצינית ומשמעותית, עם קבוצות של אנשים, אגרונומים ואנשי סביבה, בעיקר באזורים שבהם יש קונפליקט מאוד גדול בין החקלאות בארץ הנושבת, לבין הסביבה והפגיעה במגוון הביולוגי. זה כולל גם אזורים שהם ספר מדבר. אם אנחנו לוקחים את האזורים של שפלת יהודה הדרומית, צפון הנגב, מערב הנגב, אזורים שבמקור היו אזורים מדבריים, ואזורים שבהם לא גידלו חקלאות והיום ניתן לעשות זאת יותר בגלל טכניקות, גידולים מתאימים יותר ובחלק מהמקרים גם הוספה של מים, הקונפליקט הזה חודר והוא רלוונטי גם למדבר ובעיקר לספר המדבר.

רותי: מעניין אותי להבין את השם. Agriculture ואקולוגיה ביחד, זו תופעה מדוברת. האם היא קיימת בכל העולם?

ירון: agroecology הופך להיות והפך להיות ויהיה עוד יותר פופולארי. בכל העולם יש כבר כנסים, יש מחלקות, יש פקולטות באוניברסיטאות מובילות בעולם שנקראות faculty of או school of agroecology. התחום הזה מאוד, מאוד מתפתח והוא באמת תחום שכמו שהקדמת ואמרת, מנסה לחבר את הסביבה עם גידול חקלאי. למעשה, אנחנו נמצאים בשני הכוחות הגדולים ביותר על פני כדור הארץ. מצד אחד ברור לכולנו שאנחנו צריכים להגן ולשמור על מערכות אקולוגיות מתפקדות. אנחנו חייבים לקיים מערכות של מים ומערכות של אוויר ומערכות של נוטריינטים ומחזור של כל מני חומרים, כדי לשמור בין השאר, אם לא בראש ובראשונה על האדם, כי זה האינטרס שלנו. מצד אחד העולם מבין כמה חשוב לשמור על מערכות אקולוגיות, כמובן לנוכח המשבר האקלימי שפוקד אותנו. זה תחום מדעי שלא צריך לציין אותו, אנחנו מכירים ויודעים אותו. זה דבר חשוב מאוד.

אנחנו יודעים שאי אפשר לשמור על הטבע עם שמורות עציץ קטנות. הן לא נותנות את התפקודים המאפשרים לשמור עליהן. מצד שני, כשאנחנו מסתכלים היום על הטבע שלנו, למעשה הטבע הולך ומצטמצם, בעיקר באזורים יותר עשירים על פני כדור הארץ. זה נכון גם במיקרו כשמסתכלים על מדינות כמו ישראל, באזורים שהם אזורים שיש בהם הרבה טבע, גם מגדלים בהם חקלאות. אותו שטח, הרבה שטחים שאנחנו רוצים אותם לטבע ולקיום מערכות אקולוגיות, הם השטחים שבהם האדם מגדל חקלאות. נוצר פה קונפליקט בלתי רגיל. למעשה כשאנחנו מסתכלים על שמירת טבע היום בעולם, הגורם העיקרי לפגיעה בטבע, וכתוצאה מכך למשבר האקלימי שאנחנו מכירים, זה חקלאות. חקלאות היום תופסת כ-40% מכלל השטחים הטריסטריאלים. השטחים על פני כדור הארץ.  אם אנחנו מוסיפים גם שדות מרעה והשפעות עקיפות, זה אפילו יותר מ-40%. קשה מאוד לשמור מצד אחד על טבע, ומצד שני לקיים חקלאות. מה גם שהיום האדם עולה במספרים שלו, ואנחנו היום ב-7.9 מיליארד. אנחנו צפויים ב-2050 שיהיה לנו משהו כמו 9, 10 מיליארד ויש שאומרים יותר אנשים על כדור הארץ שצריכים לאכול. 

דרך אגב, דבר מאוד מעניין, היום ובשנים האחרונות רואים שגם בעולם השלישי, כל אדם אוכל וצורך מזון יותר מאשר הוא צרך לפני 15, 20, 30 שנה. כלומר הצורך, הבקשה למזון, הולכת וגדלה בצורה כזו שהקונפליקט הולך ומתגבר. ברור לגמרי ששתי הכוחות האלו צריכים איכשהו להסתדר אחד עם השני ולכן הנושא של האגרואקולוגיה עלה ולכן כמו ששאלת, הוא דבר שהוא מאפיין היום את כל העולם. תופעה מדעית וגם חברתית. מסתבר, אני לא ידעתי את זה. לפני שנתיים הגעתי לפורום הראשון של האגרואקולוגיה באירופה, ובאירופה יש המון, המון אגרואקולוגיה. האיחוד האירופי עוסק בזה, משקיע הרבה כספים, נותן סובסידיות לחקלאים ואולי נדבר על זה, אבל מסתבר שהמושג אגרואקולוגיה זו מהפכה חברתית. תנועת מחאה ענקית בארגנטינה בצ׳ילה ובפרו. המושג אגרואקולוגיה זה איזושהי תפיסת עולם שאנחנו צריכים לשתף את המשאבים, להיות שוויוניים כלפי בני האדם, ולקחת בחשבון את כל השרכים שיש לנו, גם החברתיים וגם הסביבתיים. 

דודו: אולי תספר לנו קצת על המחקר שקשור בתחום הזה של אגרואקולוגיה בישראל ומה אתם בעצם עושים, ואולי גם תקשר את זה לעולם של המדבר. מה התובנות שלנו, שיטות הקשורות לאגרואקולוגיה בשטחים שהם ספר מדבר.

ירון: אז באמת יש את הנושא כמו שאמרתי של האגרואקולוגיה מאוד מתפתח היום בארץ. אנחנו במסגרת המעבדה התחלנו לפני 15 שנים לערך לגעת בנושא של חיבור בין חקלאות ובין סביבה. אנחנו באמת עובדים באזור, האזור העיקרי הוא אזור שפלת יהודה הדרומית. אם אנחנו הולכים ומסתכלים על אזור בית ניר, גלאון, בצפון ויורדים לאזור גבעות גורל, צומת דביר, להב, באזורים האלו, האזור הדרומי של השטח הזה הוא ממש אזור ספר מדברי. אזור של 200, 250 ואולי 300 מילימטר גשם, בפירוש ספר מדבר. אם אנחנו מסתכלים גם על הצומח ובעלי החיים, מדובר בפאונה  ופלורה מדברית, בטח המקום של האבולוציוני הוא מדברי וזה מאוד רלוונטי. זה יהיה גם רלוונטי אם האדם כחלק מהפעולות להרחיב את החקלאות על ידי העברה של מים, זה להיכנס לתוך האזורים המדבריים. אם אנחנו מסתכלים על אזורים נוספים כמו שהזכרתי קודם, אזור מערב הנגב, שדה ניצן, יש שם מפתחים, אזור כרם שלום, אלו אזורים שממש יושבים בחולות בתור בתי גידול מדבריים לגמרי שהיום מסוגלים לגדל חקלאות כי יש להם מערכות השקייה ואת כל המערכות התומכות המאפשרות להם לעשות דברים שהאדם הפחות מפותח לא יכל היה לעשות, כך שזה מאוד רלוונטי. 

אנחנו עובדים בשפלת יהודה הדרומית. אחד הדברים היותר מעניינים, אני משוכנע שכאשר אתם נוסעים דרומה מהצפון, לכיוון באר שבע, או מהצפון דרומה לכיוון תל אביב מבאר שבע, אתם מסתכלים מערב, ובעיקר אם מסתכלים מזרח, רואים את האוזירם החלקאיים. עכשיו זו תקופה יפהפייה, החיטה הירוקה מתחילה עוד מעט להצהיב, הקטניות, פשוט יפיפה. כשמסתכלים מזרחה רואים הרבה כתמים טבעיים בתוך השדות החקלאיים. אני משוכנע שאם כל אחד יחשוב על ההסתכלות מזרחה, אם נוסעים מבאר שבע צפונה, מסתכלים ימינה, רואים כתמים טבעיים כאלו שהחקלאות בהם לא מתקיימת. הכתמים הטבעיים האלו, משארים, נשארו בתוך השטח הזה. הם נמצאים שם לא מכיוון שהאדם החליט לשמור עליהם, אם הייתה אפשרות החקלאי היה לוקח את הטרקטור ומפנה גם את האזורים האלו. 

הכתמים האלו נשארו כי הם יושבים על שלוחות שיורדות מהרי חברון. יש באזורים האלה סלעים, בולדרים, וגם בתקופת העבר, מתקופת הברונזה, התקופה היוונית, הרומית והביזנטית, לא הצליחו לעשות חקלאות באותם משארים, באותם כתמים. זה יכול היה להיות עשרה מטר על עשרה מטר, או לפעמים גדולים יותר. ככל שהולכים מזרחה השטחים הולכים וגדלים כי אנחנו עולים למעלה במדרון לכיוון הרי חברון. הכתמים האלו כלואים בתוך מערכת של שדות, הכתמים הטבעיים האלו. הכתמים האלו בתוף מערכת שדות, מסתבר, אם אתם תחשבו על סרטים שאתם רואים ועל תמונות וכל מני טיולים בעולם, תזכרו שרואים את זה בהמון אזורים חקלאיים. רואים שדרת עצים או כתם טבעי של יער אם מטיילים באירופה. אותו דבר יש לנו פה. 

יש לנו מאות כתמים טבעיים בגדלים שונים בתוך האזורים החקלאיים. השאלה ששואלים באגרואקולוגיה, שאלה מאוד שכיחה, היא האם ניתן באמת, האם יש איזו תרומה לכתמים הטבעיים האלו. זה נקרא land sharing, שיתוף של קרקע. האם באמת הכתמים האלו, ניתן לשמר אותם ויש להם משמעות מבחינת הסביבה הטבעית, מבחינת המגוון הביולוגי, או שהם סתם כתמים שכלואים בין השדות וזה לא ממש משנה מה נעשה איתם. הכיוון הזה של האגרואקולוגיה, זה מה שאנחנו בודקים בשפלת יהודה הדרומית, כולל אזור להב, דביר, אזור שהוא ספר מדבר, ים תיכוני יובשני. 

זה מה שאנחנו שואלים, האם אצלנו במערכת הזו בישראל, יש לי קולגות ששואלים את אותה השאלה באזור של עמק חרוד ועמק החולה ובאזורים נוספים. האם האזורים האלו יכולים להוות איזשהו יתרון לאותה גישה של אגרואקולוגיה. land sharing, שיתוף קרקע, בתוך שטח כולל כחלק מהחיבור של סביבה, שמירת מגוון ביולוגי, עם קיום חקלאות. האם ניתן להגדיל את התרומה של אותם כתמים למגוון ביולוגי במדיה ונפעל נכון יחד עם החקלאים. זה מה שאנחנו עושים בשפלת יהודה הדרומית. למעשה, מה שאנחנו כבר יודעים, אחרי כמה שנות מחקר טובות, זה שאם אנחנו מסתכלים על הכתמים האלו, הטבעיים, בתוך השטחים החקלאיים, מוצאים עושר בלתי רגיל. זה ממש מרגש. עושר מדהים של מגוון של צמחים ובעלי חיים של קבוצות שונות. כל זה בתוך הכתמים האלו. 

אני בהתחלה כשהסתובבתי בשטח חשבתי ׳מה כבר כתם של עשרה מטר על עשרה מטר יכול להציע מבחינת המגוון הביולוגי?׳ אנחנו מוצאים באזורים שונים בשפלת יהודה הדרומית, בסך הכל, רק בתוך הכתמים, לא בשטח של שמורת הטבע, רק באותם כתמים קטנים שכלואים בתוך השדות החקלאיים, למעלה מ-430 מינים של צמחים רב שנתיים וחד שנתיים. 430 מינים זה ממש מגוון שהוא מאפיין אזורים ים תיכוניים יובשניים, זה hotspot, אלו אזורים שנחשבים עשירים מבחינת המגוון הביולוגי. את אותם מינים אנחנו מוצאים בתוך הכתמים למרות שהם נמצאים וכבר הרבה, הרבה שנים, חלקם מהתקופה הביזנטית והתקופה הרומית. השדות שומשו על ידי האנשים שגרו פה קודם. בעשרות השנים האחרונות, עם ההתיישבות החקלאית בישראל ועם המודרניזציה, הסביבה הפכה להיות יותר קונטרסטית, הכתמים האלו מכילים כמות אדירה של מינים. הכתמים האלו מכילים מעל 200 מינים של עכבישים. אם רוצים דוגמא בוטה יותר, מצאנו כ-30 מינים של זוחלים בתוך הכתמים. שליש מסך הזוחלים בישראל. מצא אותם גיא רותם שעשה דוקטורט במערכת הזו. הוא מצא אותם ממש בתוך הכתמים האלו.

אם שואלים את השאלה, האם ככיוון האגרואקולוגים חשוב לשמר כתמים, גבעות משאר כאלו שנשארו כנראה בשדרות החקלאיים כי החקלאים לא יכלו להשתמש בהם? האם זו דרך הסתכלות על שימור של מגוון ביולוגי? התשובה היא מאוד, מאוד ברורה, כן. הכיוון הוא כיוון נכון ואם נלמד לעשות את זה יותר ונדע איך לעשות את זה טוב יותר, אז נוכל לשפר את היכולת של השמירה על המגוון הביולוגי גם באזורים חצי מדבריים בתוך האזורים החקלאיים. 

רותי: זה נשמע כמו ריאה ירוקה בתוך עיר.

ירון: כן, רק שריאה ירוקה בתוך עיר זה נחמד ויש בזה משהו יותר פסיכולוגי. למגוון הביולוגי יש שאלות של האם וכמה מינים. פה אנחנו מדברים על תמורה. אני לא מקל בזה, ריאה ירוקה בעיר היא מאוד חשובה וצריך לקחת אותה בחשבון בתכנון. גם בזה דרך אגב יש התפתחות מאוד מעניינת. במקרה של שפלת יהודה הדרומית והאגרואקולוגיה, אנחנו מדברים על שטחים גדולים מאוד שמנוצלים על ידי החקלאות, והמגוון הביולוגי, אם הוא לא ישמר שם, הוא יהרס. לכן יש חשיבות לחפש כל מני כיוונים לחבר את זה יחד. לכן נכנסה האגרואקולוגיה. כפי שאמרתי, יש מינים שאנחנו מכירים שהיום משתמרים רק בזכות זה ששמרו על הכתמים האלו ולא נגעו בהם ולא השמידו אותם. מזה אנחנו למדים שבעצם אנחנו צריכים לחשוב שונה על הכתמים האלו, לראות אותם כשמורות טבע, אולי לא רשמיות בינתיים ותיכף נדבר גם על זה, אבל כשמורות טבע קטנות.

הכל ביחד, כאיזושהי שמורה כתמית במרחב שצריך לשמר. למה אני כל כך מדגיש את זה? כי תגידו לי ׳בסדר, ראית מה שכבר היה, למה אתה דואג על מה שכבר יש? הכל בסדר.׳ קודם כל, זה שהכתמים נשארו עד היום זה עדיין לא אומר שימשיכו לשמור אותם. מחר מישהו ירצה להקים מאהל, מחרתיים מישהו ירצה לשים שם איזו ערימה גדולה של זבל או של חומר. כתם כזה יהרס, אבל יותר מזה, צריך לזכור שגם הטכנולוגיה והמכניקה משתפרת, והיום, אם טרקטור לא יכול להזיז איזו אבן, מחר הוא יוכל. אם אנחנו היום מבינים שבגישה האגרואקולוגית, שימור של שיתוף שטח היא גישה חיובית מאוד ומשמעותית לשמירה על מגוון ביולוגי בתוך שדות חקלאיים. אנחנו צריכים לעשות את השינוי החשיבתי הזה ואולי אפילו מבחינה חוקית ולשמר את כל הכתמים, כי מחר אולי הם לא ישתמרו. 

רותי: זה כמעט כמו להגיד, אולי כדאי אפילו לייצר פינות כאלה במידה ואין ובמידה וכבר הן אולי נחרבו על ידי אותם טרקטורים. אולי זה מה שישמר אותם כשמורת טבע, מלאכותית, אבל חשובה.

ירון: את לוקחת אותי אל השלב הבא. אחרי שאנחנו למדנו, ואנחנו עדיין לומדים את החשיבות של הכתמים האלו ומה הם נותנים לנו מבחינת השמירה על המגוון הביולוגי העכשווי, אנחנו יכולים ללכת לשלב הבא ולהגיד ׳אוקי, יש לנו מערכת, היא יושבת טוב מאוד בתוך התחום החדש של האגרואקולוגיה, עושים את זה בכל העולם, מה הלאה?׳ אחד הדברים למשל, וזה מתחבר למה שאמרת רותי, זה בעצם לעשות עבודת ניתוח אקולוגית שאנחנו יודעים לעשות אותה לא רע. עם GIS ועם חישה מרחוק, ולהגיד ׳אוקיי, אילו כתמים הם כתמים ״חשובים יותר״ כאלו שיש בהם מגוון ביולוגי גדול יותר ויש בהם יותר מינים נדיירם או מינים בסכנת הכחדה. כתם מסוים כזה אם נשמור אותו, הוא ישמור לנו יותר מכתם אחר.

יש לנו את היכולת המדעית לחקור את זה, וזה מה שאנחנו באמת עושים. אנחנו מאפיינים כתמים על פי מאפיינים פיזיקליים וביוטים, צומח ובעלי חיים, ובונים רשת על ידי תאוריה שנקראת תיאורית הרשתות. בונים רשת שמסבירה מה חשוב יותר ומה הם הגורמים המשפיעים ואולי אפילו מעכבים מגוון ביולוגי גדול יותר. מזה, בדיוק בהמשך לשאלה שלך, אנחנו יכולים לבוא ולהגיד ׳בואו קחו את הכתם הזה ותשמרו אותו׳, או בהמשך לקחת שטח של שדה חקלאי, אם זה בסובסידיה של משרד החקלאות, או רצון של חקלאים מתוך הבנה שזה חשוב לו. עולה גם השאלה למה זה חשוב לחקלאים ונדבר גם על זה. לקחת את השטח ובאופן מלאכותי ליצור מעבר או תנועה בין כתם אחד לשני. עוד דבר שהוא ממש מתחבר לזה, זה שהייתה תפיסה חקלאית, אני יודע את זה כי אבא שלי כשהוא שומע ואני מספר לו על אגרואקולוגיה, הוא מתקרקם, הוא חקלאי של פעם. 

כשאני מספר לו שהיום שומרים על כל העשבונים ועל כל הצמחים בתוך אגני הניקוז, בתוך הואדיות. פעם זה היה אחרת, פעם כחלק מפרקטיקה חקלאית טובה, היו עוברים באזור הואדיות ובטח בגדה, ומשמידים את כל הצמחים כי שם נמצאים המזיקים, לא חשבו על המאביקים ולא חשבו על האויבים הטבעיים ולא חשבו על אותם בעלי חיים שבעצם עוזרים לחקלאות יותר מהמזיקים שמשפיעים לרעה על החלקאות. 

אם אנחנו יכולים היום להוסיף כתמים כאלו, כמו שהצעת רותי, וגם נדע ונבין מה מערכת הואדיות והשמירה עליהם עוזרת לשמירה על המגוון הביולוגי, אז נוכל לקבל בתוך המערכת החקלאית הנתונה, ומבלי שפגענו בחקלאים, ואפילו החקלאים שותפים בזה, נוכל לקבל שמירה על מגוון ביולוגי גדול יותר. זה win win. רק מרוויחים, לא מפסידים. וזו בעצם הגישה שאנחנו פועלים על פיה היום. 

רותי: אילו דוגמאות מתקיימות בארץ כיום שאתה יכול לספר לנו על מה שאתם עושים?

ירון: אני אתן דוגמאות ממש מהשטח שלנו כי אנחנו כמו שסיפרתי קודם, עובדים על השטח הזה כבר כמה שנים טובות. דוגמה אחת של עבודה משותפת זה למעשה שיתוף עם ראשת המועצה האזורית יואב. אני מקווה שיותר מדענים ישתפו פעולה עם ראשי מועצות. מועצה אזורית יואב, ראש המועצה היא דוקטור מטי צרפתי הרכבי שיש לה דוקטורט בגנטיקה של צמחים, כך שהלב שלה הוא בביולוגיה והיא רואה הרבה דברים מנקודת מבט גם מדעית. יחד איתה, עם המועצה שלה, עם החקלאים, עם הוועדה החקלאית, עם גופים, רשות הסחף ועם הגופים הגדולים שמנהלים את גידולי השדה, יצרנו פורום אגרואקולוגיה. פורום אגרואקולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון, גיא רותם ואנוכי, האחראי על נושא הסביבה והחקלאות במועצות האזוריות, במרכז המועצות האזוריות, מטי כראש המועצה ועוד אנשים נוספים. יחד עם החקלאים יצרנו פורום של כ-40 איש. עברנו מישוב לישוב, ממועצה למועצה, והעברנו שאלונים וסיורי מוחות. מה החקלאי רוצה לראות הן מבחינה חקלאית ובן מבחינה סביבתית. 

יצרנו, וזה מה שיפה באגרואקולוגיה, שמצד אחד יש את הצד המדעי, אבל מצד שני יש את הצד החברתי. זה באמת מרגש, זה מחמם את הלב לראות כמה החקלאים הם בתוך העניין הזה. תמיד יש את הדאגה שהחקלאים רואים את אנשי הסביבה כאויבים. הם כביכול רוצים לקחת מהם את השטחים הטבעיים כדי שכולם יהיו למגוון הביולוגי. זה ממש לא ככה. אנחנו פגשנו אנשים מחויבים גם לסביבה וגם לחקלאות. בפורום הזה בנינו מערכת שלמה של חשיבה, הנחיות, ולמעשה מהפורום הזה שמומן גם על ידי קרן אגודת חן של יד הנדיב, עשינו פגישות וסיורי מוחות עם התושבים ועל החקלאים, ימי עיון, כתבה וכתוצאה מכך, היום התוכנית החדשה הסטטוטורית של המועצה האזורית יואב, מבוססת על פגישה של שטחים פתוחים ואגרואקולוגיה, כשהרעיון הוא להגיד את אותם הכתמים סיפקתי לכם על החשיבות שלהם, ככתמים שנשמרים על ידי החקלאים עצמם. 

מסתבר שהחקלאים בעצם רואים את הסביבה לא כאויב חס וחלילה, כחלק מהחקלאים היום מתפרנסים מתיירות חקלאים, צימרים, שפלת יהודה הדרומית, להב, דביר, עם כל הכלניות, דרום אדום, זה מקור פרנסה. יש להם אינטרס לשמור על הסביבה, אבל יש להם גם אינטרס לשמור על כך שכימיקלים לא יזלגו לקרקע, שאגני הניקוז ישמרו על השדות החקלאים שלהם. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו מצד אחד כמדענים, באנו מתוך שאלות של מגוון ביולוגי, כשותפים לפורום הרבה יותר רחש עם ראש המועצה ואפילו הגענו באמת לשינויים סטטוטוריים בהמשך. זו דוגמה נהדרת לאיך אפשר לשלב מדע עם חברה ואינטרסים של כלל האנשים. היום אנחנו ממשיכים ועושים כל מיני פעולות הקשורות. למשל, אנחנו עובדים עם החקלאים על תיבות קינון של תנשמות כחלק מהדברה הביולוגית. 

זה אולי פודקאסט בפני עצמו. בחינה של כל מני מערכות, כולל חקלאות מדייקת. איך היום מחדירים כימיקלים באופן ספציפי. משתמשים ב-8% מתוך ה-100% שֿהשתמשו בעבר כדי לפגוע במכרסמים על ידי רחפנים והייטק תוך הבנה של כלל הגורמים. יש מדע מצד אחד וחקלאות מצד שני. הכל ביחד, ליצור מצב של win win של סביבה וחקלאות כי אנחנו צריכים גם את זה וגם את זה.

דודו: טוב, נשמע ממש מרתק. אני בטוח שהעתיד הולך לכיוון הזה. היכולת לייצור פרודוקטיבי היא יותר גבוהה מצד אחד, ולשמור על הסביבה עם כל הלחצים שיש לנו, גידול אוכלוסין ועיבוד של שטחים, דורש חקלאות מדייקת, Precision Agriculture, גם אגרואקולוגיה. אני חושב שמאוד הרחבת לנו את האופקים בשיחה הזו, אז תודה לך.

ירון: תודה לכם.

רותי: תודה רבה, למדנו הרבה.

ירון: איזה כיף, נהדר.

דודו: להזכיר לכם, אנחנו משדרים את הפודקאט שלנו מאתר midbar.org, אפשר למצוא אותנו גם         ב-spotify גם ב-itunes וגם בגוגל ועוד מקומות שבהם אנחנו מפיצים. תודה ירון.

ירון: תודה לכם.

דודו: להתראות. 

רותי: תודה רבה.